דילמות עיצוביות: כיצד בוחרים פינת אוכל?

לפעמים, הבחירות שלכאורה נראות לנו הכי פשוטות וטריוויאליות, הן הקשות מכולן. מי שיצא לו לעמוד מול מקרר גלידות מכיר את הדילמה האינסופית כשהוא נאלץ לבחור מבין כל הטעמים והצבעים המגרים הפרושים לפניו. כמעט משימה בלתי אפשרית... אותו הדבר כשניצבים בפני ההחלטה איזו פינת אוכל לבחור.

אז איך בכל זאת בוחרים פינת אוכל?
בעיצוב כמו בעיצוב, יש שלושה פרמטרים עיקריים: גודל, צורה וחומר.

כשאנו באים להתאים פינת אוכל לביתנו, רצוי להתבונן תחילה בחלל המיועד ולהבין, האם החלל פתוח לחלוטין או שמא תחום בין קירות? לאחר שענינו על השאלה, ניגש לבדוק את מידות החלל. כעת, כשנתונים אלו בידינו, תמונת פינת האוכל המושלמת שלנו מתחילה להתבהר. אולם, יש לזכור שזו רק תחילת הדרך – יש עוד כמה החלטות שכדאי לקבל. במידה והחלל המיועד תחום בין קירות, חובה לתת מרחב תמרון בין השולחן לבין הקירות. על מנת שיהיה קל ונוח להתיישב ליד השולחן, כדאי שיישאר מספיק "ספייס" כדי לגרור את הכסא אחורנית. על כן מומלץ להשאיר רווח של 80 ס"מ לפחות בין צלע השולחן לבין הקיר הקרוב ביותר אליה.

אורך השולחן תלוי בשני גורמים: מספר הסועדים בבית בחיי היומיום ומספר הסועדים במקרה שהמשפחה או החברים באים להתארח. אם החישוב ל"מרחב מחייה" של סועד הינו 60 ס"מ אז בחשבון פשוט, ליד שולחן באורך 180 – 200 ס"מ, ניתן להושיב שלושה סועדים בכל צלע. ואותו הדין לגבי מידת העומק של השולחן. לנוחיות הסועדים, כדאי לקחת באותו חשבון גם את המרחק שבין רגלי השולחן. הרי אף אחד לא אוהב לאכול כשהרגל של השולחן "תקועה" לו בין הרגליים...

הידעתם? לצורה של פינת האוכל שלנו יש השפעה על אופן התקשורת בין הסועדים!

פינת אוכל עגולה – שולחן עגול שכל הסועדים מסובין סביבו, יוצר ביניהם קשר עין ותקשורת "מחבקת". שולחן אוכל עגול משתלב באופן טבעי ו"זורם" יותר במרחב ומעניק לסועדים חוויה קולינרית ותקשורתית שונה מהרגיל.

פינת אוכל בצורת ריבוע – על מנת ששולחן ריבועי - כמו מקבילו העגול - ייצג גם הוא ערכים "חברתיים", ראוי שיתקיימו כמה תנאים: הראשון, שיהיה במצב סגור (שכן במצב פתוח השולחן מקבל צורת מלבן), והשני - שרגל השולחן תהייה ממוקמת במרכז השולחן או במקרה של רגליים מרובות, שיהיה ביניהם די רווח.

פינת אוכל בצורת מלבן – שולחן אוכל המכונה לעתים "שולחן אבירים" מייצג ישיבה "היררכית", קרי ישיבה בצוותא מול היושב בראש השולחן, בדרך כלל ראש המשפחה או המארח, אולם כדאי לציין שגם בסגנון ישיבה כזה יש יתרונות. למשל, כשמארחים מס' רב של אורחים, כמו בתקופת החגים כשהמשפחה המורחבת מגיעה או סתם שמזמינים חברים לסעודה רבת משתתפים, שולחן אבירים רחב הממדים הוא הפתרון המושלם בגלל האפשרות להרחיב אותו באופן משמעותי בעזרת תוספות. מבחינה סגנונית, מדובר בשולחן קלאסי שמשדר מכובדות, כך שבסופו של דבר, בחירה בשולחן מלבני תלויה בטעם העיצובי של דיירי הבית.

כידוע, עולם החומרים מגוון וכמעט אין סופי, במיוחד לאור השילובים שניתן לייצר בין החומרים השונים, אולם חשוב לדעת כי החומר ממנו עשוי השולחן משפיע בהכרח על הנראות והפונקציונאליות שלו. שולחנות מעץ מלא תמיד ישקפו מראה "כבד", מכיוון שהעץ המלא הוא חומר טבעי, נושם וחי. זו הסיבה שפלטות השולחן עשויות לשנות את צורתן (להתרחב או להתכווץ) בחלוף הזמן, ורצוי לקחת עובדה זו בחשבון ואף לאהוב את השינוי הזה.
כאשר נבחר שולחן מעץ מלא שיש לו אפשרות להרחבה, צריך לדעת כי התוספות תמיד תהיינה חיצוניות ולעולם לא יאופסנו תחת פלטת השולחן.
לעומת זאת, כאשר נבחר בשולחן מעץ פורניר, נקבל שולחן שהתוספות שלו יאוחסנו בתוך השולחן וינועו על מסילות. מאחר ופורניר אינו עץ מלא, שכאמור משתנה עם הזמן, ניתן להתקין בו מסילות ללא חשש שהן יזוזו ממקומן במרוצת השנים.

בשולחנות, כמו ברהיטים אחרים, קיימים הבדלים בין חומרים טבעיים לחומרים אחרים, יתרונות לצד חסרונות. אלא שמלבד השוני בין החומרים, לכל שולחן יש סגנון עיצובי משלו, נראות מיוחדת וטקסטורה ייחודית, כך שכל מה שאנחנו צריכים לעשות הוא פשוט לבחור מבין מגוון השולחנות המוצע לנו.

ממש כמו שבוחרים גלידה.